מגזיןטבעות אירוסין

כמה דברים שכדאי לדעת על תכשיטי פלטינה

לאורך ההיסטוריה הזהב תמיד נהנה ממעמד מוביל וזאת כמעט בכל התרבויות והמקומות בעולם. עוד בימי העת העתיקה במצרים, מתכות כמו זהב (וגם כסף) היו יקרות ופופולאריות והיוו סמל סטטוס לעושר. לעומת זאת, הפלטינה הייתה הרבה פחות נפוצה ופופולארית ויש לכך כמה סיבות.

ראשית, בניגוד לזהב, הפלטינה נמצאת פיזית במעט מאוד אזורים ברחבי הגלובוס. שנית, יש לפלטינה נקודת התכה גבוהה, שמקשה על העיבוד שלה. בנוסף לכך, הפלטינה קשה להמסה, גם בשילוב עם מתכות אחרות ותהליך הזיקוק שלה ארוך מאוד.

ולמרות כל אלו, אוהבי התכשיטים לא נרתעים מהמתכת השונה ועדיין רוצים לרכוש אותה, גם במחירים גבוהים. מה שכן, לפני שממהרים לרכוש תכשיטי פלטינה ולשלם עבורם סכומים אסטרונומיים, חשוב לבדוק למה היא כל כך יקרה ומה באמת מסתתר מאחורי הסיפור על הפלטינה הנחשקת.

ההיסטוריה של הפלטינה: איך הכל התחיל?

אם רוצים להבין איפה הכל התחיל, כדאי להתייחס למקור השם, שהנו בשפה בספרדית, פלאטה = כסף. בעבר הספרדים האמינו שמדובר בצורת כסף צעיר ועל כן כינו אותה פלטינה, כלומר, כסף קטן.

היום כשאנחנו שומעים את המילה פלטינה, אוטומטית אנחנו מקשרים אותה עם יוקרה – אלבומי פלטינה, כרטיסי אשראי מפלטינה וכמובן תכשיטים מפלטינה. במילים אחרות, פלטינה מסמלת מותרות, שכן, היא מתכת נדירה ביותר, עם ביקוש גבוה וערך רב, הרבה יותר מזהב או כסף.

הכל התחיל בתחילת המאה ה-18, כאשר התפשטה ההתעניינות במתכת בקרב הקהילה המדעית באירופה ומדענים אירופאים החלו לחקור את הפלטינה לעומק. האירופים היו סקרנים לגבי התכונות הייחודיות והברק של הפלטינה, שנשמר להפליא גם אחרי התכה בחום קיצוני. הסיבה המרכזית להתלהבות הייתה שאותם אלכימאים קיוו שהפלטינה תוכל להיות מרכיב הקסם שיעזור להם במסע המפרך להפוך עופרת לזהב.

בשנת 1751 הוחלט לסווג את הפלטינה כמתכת יקרה, בשל תכונותיה המרשימות. מלבד נקודת ההיתוך הגבוהה, המדענים נדהמו מהעובדה שהפלטינה לעולם אינה מאבדת מהברק שלה ושהיא עמידה לרוב סוגי הקורוזיה.

בשנות 1800 השימוש בפלטינה הוגבל בעיקר לתעשייה וזאת משום שנקודת ההתכה הגבוהה שלה הפכה אותה למאתגרת מאוד לשימוש ביצירת תכשיטים באופן עצמאי. כל זה השתנה עם ההתקדמות הטכנולוגית באותה תקופה והמצאת המבערים, שאפשרו גם לצורפים עצמאיים לייצר לבד תכשיטים בטמפרטורה גבוהה יותר.

רק כדי לסבר את האוזן, עד אותן שנים היה מקובל לשבץ יהלומים בכסף כדי להדגיש את צבעם הלבן והברק שלהם. בעוד שבאותה תקופה הכסף היה עדיף על הזהב ובוודאי שעל הפלטינה, הרכות של הכסף היוותה חיסרון ואפשרה לתכשיטנים לשבץ רק אבני חן גדולות ומגושמות, כדי להבטיח שיבוץ בטוח דיו.

התכשיטנים מצאו את עצמם מוגבלים באפשרויות העיצוב ולא אחת במסגרת תהליך השיבוץ בכסף, גם הברק של היהלום נפגע. ברגע ששיטות ההתכה התקדמו למצב בו פלטינה הייתה אלטרנטיבה מעשית, היא התקבלה באהדה במהירות בקרב הצורפים ותפסה את מקומה תחת הקטגוריה של תכשיטי יוקרה משובצים.

מעל מאה שנים מאוחר יותר, בתקופה האדוארדית – תקופת שלטונו של אדוארד השביעי בין שנת 1901 ל-1910, החלה הפלטינה לתפוס מקום נעלה אצל תכשיטנים מפורסמים ומובילים בעולם. קרטייה למשל, יצרה תכשיטי יהלומים ופלטינה עבור לקוחותיה העשירים, שכללו מוטיבים אדוארדיים כמו קשתות, זרים ופרחים. שיגעון המתכת הלבנה המשיך גם בתקופתו של ארט דקו, בין שנות ה-20 לשנות ה-30 של המאה ה-19.

בראשית המאה ה-20 עיצובים גיאומטריים היו הסגנון השולט בתכשיטי הפלטינה וזאת הודות להמצאתן של צורות יהלומים חדשות עם חיתוכים חדשניים. תכשיטנים מפורסמים כמו קרטייה, טיפאני ושות' ו-ואן קליף, הצטיינו ביצירת תכשיטי פלטינה מרהיבים באותם ימים ועד היום תכשיטי פלטינה מעידן ארט דקו הם מצרך מבוקש. אגב, כמה מאותם תכשיטים נמכרו לאורך השנים במחירי עתק במכירות פומביות ופרטיות לאספני תכשיטים.

מלחמת העולם השנייה שמה סוף לשיגעון הפלטינה

הביקוש לתכשיטי פלטינה הלך וצבר תאוצה וההיסטוריוניים סבורים שאלמלא התפרצותה של מלחמת העולם השנייה, הוא גם היה ממשיך להתקדם. עם פרוץ המלחמה הכריזה ממשלת ארצות הברית על פלטינה כמשאב אסטרטגי ואסרה על השימוש בה בתחומים לא חיוניים, כמו שוק התכשיטים. בלית ברירה השתמשו התכשיטנים בסגסוגות זהב לבן, שהומצאו במטרה לחקות את הצבע הלבן של הפלטינה והיוו חלופה פחות יקרה.

אחרי המלחמה הפלטינה לא קיבלה יותר את מעמדה הקודם כמתכת מובילה לתכשיטים ובמקומה הזהב הצהוב הפך לפופולארי והחל משנות החמישים עלה הביקוש גם לתכשיטי כסף. בשנות השמונים שוב היה ביקוש רב לזהב הצהוב ורק בשנות התשעים הפלטינה סוף כל סוף החלה לתפוס מחדש את מעמדה כמתכת יקרה ומובילה לתכשיטי יוקרה.

המוניטין שלה כסמל למותרות ומעמד התחזק באופן דרסטי בזכות תכשיט פלטינה שהוצג בשטיח האדום. מדובר באחד התכשיטים הידועים בטקס האוסקר – ענק פלטינה המשובץ ב 40 קראט יהלומים שענדה גווינת' פאלטרו, כשזכתה באוסקר לשחקנית הטובה ביותר ב'שייקספיר מאוהב'.

תכונותיה ההיפואלרגניות, הצפיפות והעוצמה, הברק נטול הכתמים והעמידות של הפלטינה הן שזיכו אותה שוב במעמד של כבוד ובמיוחד עבור טבעות אירוסין. בשורה התחתונה, אין ספק שההיסטוריה המודרנית של הפלטינה אמנם קצרה יותר בהשוואה למתכות יקרות אחרות, אך עתידה נראה ארוך ומבטיח.

האם הכתבה עניינה אותך?

הראה יותר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך
Close
Back to top button
  • הרשמה
איבדתם את הסיסמה? אנא הכנס את שם המשתמש או את כתובת הדוא"ל שלך. תקבל קישור ליצירת סיסמא חדשה באמצעות הדוא"ל.