אבני חן זה לא יהלומים (לטוב ולרע) ולכן אין ולא יהיה להם מחירון. מחיר של אבן נקבע לפי יופי, רמת פופולריות, חוזק צבע, ניקיון, ליטוש, מוצא והכי חשוב – כמות הרכישה. עוד משתנה שמשפיע על המחיר – רמת ההבנה של הקונה.
אז כמה זה שווה?! איך אפשר לדעת מה הערך של אבני החן שאני צריך/רוצה?
אני מת על השאלה הזו במיוחד בגלל שאין לה תשובה חד משמעית ומכיוון שהיא כל כך מסובכת.
אנסה להסביר פה מספר אלמנטים שכדאי להתייחס אליהם. שכחתי משהו? אתם רוצים הבהרה או לשאול שאלה? אתם מוזמנים. עדיף בתגובות כדי שכולנו נעשיר אחד את השני.
נתחיל בפן המקצועי ונגלוש לצדדים הפחות נעימים:
רמת הפופולריות והטרנדיות של האבן
משתנה באופן קבוע ועל בסיס שבועי. חברות גדולות מוציאות ליין מוצרים עם אבן מסויימת (לדוגמא לפני כמה חודשים טיפני הוציאו ליין עם מורגונייט ואקווה מרין) ופתאום יש ביקוש עצום לאבן הזו (במיוחד בגדלים פופולריים – 6×4 8×6 וכו׳) לכן אבן שקניתי בשבוע שעבר ב30 דולר לקראט נמכרת השבוע ב150 דולר לקראט.
מוצא – מהיכן הגיע האבן
ניקח לדוגמא את הרובי שמגיע אלינו מתאילנד, מיאנמר ומוזמביק. לפני כמעט שנה התחילה מלחמת אזרחים במיאנמר ולא ניתן להוציא משם יותר גלם או אבנים מלוטשות, לכן ההיצע נשאר רק באבנים הקיימות. הסוחר מבין שיש לו פרנסה רק במלאי הקיים ובתחילה המחיר של הרובי שמקורו במיאנמר עלה. לאחר כמה ימים אנשים שהעדיפו את האבן הזו מחפשים אופציות אחרות ברובי ממוזמביק שעד לא מזמן נחשב לנחות יותר ומעלים את הביקוש וכך המחיר שלו עולה בהתאמה. אבן שקניתי לפני שנה ב50 דולר לקראט מגיעה היום למחיר של 300 דולר לקראט. דוגמאות נוספות – ספיר מסרי לנקה, אמרלד מאפגניסטן ואלכסנדריט מרוסיה.
ליטוש
כולנו רוצים ומנסים להיות יצירתיים, לייצר ולעצב עיצובים מיוחדים יותר ממה שיש למתחרים שלנו, לכן אבנים בליטוש פנטזי (מגן, סופר מן, קייט וכו׳) יעלו יותר כי יש פחות כאלה וכי עד שמישהו קונה אותם הן יושבות יותר מידי זמן אצל הסוחר.
צבע וגודל
חוק מספר אחד – כהה שווה יותר! רויאל בלו עולה יותר מצבע של שמיים. טופז סוויס ולונדון יעלו יותר מסקיי. ככל שהצבע מושך יותר את העין ככה האבן תהיה יקרה יותר. ככל שהצבע אחיד באבן ללא שינויי גוון הערך יעלה ומפה יוצא שאבן גדולה יותר עם גוון אחיד תעלה יותר מאבן קטנה בגלל הנדירות (למעט קוורצים למיניהם).
עובדת בונוס – ורוד וצבע אינדיגו עולים יותר משמעותית עקב אובדן רב בליטוש.ניקיון האבן
לא נראה לי שצריך להרחיב הרבה. נקי יותר = יקר יותר אבל אני אנצל את ההזדמנות להסביר שאמרלד, רובי וספיר אלו אבנים מטונפות. אין נקי. מקסימום יש פחות מלוכלך.
אבנים מטופלות
אני ארחיב בנוגע לסוגי טיפול בפוסט נפרד אבל נגיד בינתיים דבר כזה – צבע טוב באבן לא מחוממת שווה יותר מזו שחוממה אבל הרבה פעמים אבן מחוממת עם צבע טוב תעלה יותר מזו שלא חוממה עם צבע חלש.
כמות
כשאני הולך לסוחר אבנים לקנות טורמלין יש לו לרוב 200 קראט בגדלים, צבעים ואיכויות משתנות. יש לי 3 אופציות קניה שלכל אחת מחיר משלה:
אופציה א' – בחירה
אני רוצה אבן אחת בצבע ירוק שתהיה יפה, עגולה , צבע חזק, ליטוש טוב בגודל של 5 מ״מ. אופציה זו היא היקרה ביותר. לקחתי לסוחר את האבן הכי טובה מהלוט שלו והורדתי לו את הערך של המקבץ – הוא ירצה פיצוי.
אופציה ב' – כף
אני רוצה 5 קראט מהטורמלין – לא משנה לי גודל, צבע וצורה – תביא חמש קראט ממה שיש ואני אסתדר עם זה. יותר זול מבחירה כמובן כי לא בחרתי. הסוחר ירצה להרוויח סכום מסויים לקראט אבל בידיעה שיקח לו עוד זמן למכור הכל.
אופציה ג – תביא הכל.
זה כבר סיפור אחר וזו הדרך להשיג אבנים של 100 דולר ב20 דולר. כן עד כדי כך ואפילו יותר – הסוחר נפתר מכל הסחורה ומוכן להרוויח מחיר מוסכם לכל הלוט.
"מה שטוב מכדי להיות אמיתי פשוט לא אמיתי! אין דבר כזה אקווה מרין בגוון סנטה מריה בגודל של קופסת גפרורים ונקיה במחיר של 100 דולר לקראט אם קניתם כזה – זה כנראה טופז במקרה הטוב וזכוכית במקרה הרע"
רמת הבנה
הרבה מאיתנו לא יודעים על רמות איכות של אבנים יקרות. אנחנו לוקחים בחשבון שספיר, רובי ואמרלד הן אבנים יקרות אבל לא יודעים שיש ספירים שעולים 20 דולר וכאלה שעולים מליון דולר. הרבה מאיתנו לא ראו אבן ברמת פרימיום מעולם ולכן כל אבן שפשוט נראית לנו יפה אנחנו מוכנים לשלם עליה.
חשוב מאוד לפני שהולכים לקנות אבן לבדוק עליה – לראות איזה גוונים יש לה, לראות סוגי איכות לא כל ספיר שווה 200 דולר. כשהסוחר חושב שאני טיפש קל לו לתת מחיר גבוה ומכיוון שאני לא מבין וסומך עליו לרוב אני אקח מה שיש. מותר לשאול ממה נגזר המחיר. מותר לשאול למה יקר יותר מאבן אחרת. חברים, לא לדעת זו לא בושה. לא ללמוד זו הבושה.
למי שנשאר עד פה אני אוסיף 2 טיפים לקניה שעולים בכל שיחה שלי עם לקוחות:
1. מה שטוב מכדי להיות אמיתי פשוט לא אמיתי! אין דבר כזה אקווה מרין בגוון סנטה מריה בגודל של קופסת גפרורים ונקיה במחיר של 100 דולר לקראט. אם קניתם כזאת – זה כנראה טופז במקרה הטוב וזכוכית במקרה הרע – גם הסוחר באייבי מבין מה יש לו ביד והוא לא טיפש. ההודים עובדים בזה מגיל 3 ויודעים בדיוק בכמה אנחנו מוכרים את זה.
2. עדיף תמיד לקנות אבן לפני יצירת התכשיט. אני מקבל עשרות פניות לאבן אובלית בגודל 6.2×4.6.. כן.. אפשר למצוא העניין הוא שזה יקח כנראה שבוע והסוחר יבין שאני ממש צריך את זה לכן המחיר יעלה יותר מאשר גודל סטנדרטי של 6×4 או 7×5. עדיף לקחת גודל סטנדרטי וללטש למרות האובדן של החומר.
